פסק-דין בתיק עפ"ת 17139-01-13

ראשית דבר :

1.         בפניי ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום לתעבורה בחיפה, אשר ניתן ביום 3/12/12 בהעדר המערערת, והחלטתו שניתנה ביום 3/1/13 על ידי השופט שלמה בנז'ו בתיק תת"ע 7717-11-12.

2.         כאמור, בית משפט לתעבורה דחה את בקשת המערערת לבטל את פסק הדין שניתן בהעדר, ומכאן הערעור שבפניי.

ההליך בבית משפט לתעבורה :

3.         המערערת הובאה לדין בבית משפט לתעבורה בגין עבירה של נהיגה בשכרות, עבירה לפי סעיפים 62(3), 64ב(א)(3), 39א, הכל לפקודת התעבורה [נוסח חדש], תשכ"א-1961 ותקנה 169א לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961.

4.         בעובדות כתב האישום נטען כי המערערת נהגה במקום ציבורי ביום 4/8/12 בשעה 03:40 ברח' חלוצי התעשייה (ליד רמי לוי - שיווק השקמה) שבחיפה - ברכב בהיותה שיכורה. בדיקת הינשוף שבוצעה הראתה כי בגופה נמצא ריכוז של 305 מ"ג אלכוהול בכל ליטר אוויר נשוף.

5.         המערערת זומנה לדיון שנקבע ליום 3/12/12, אך היא לא התייצבה, ועל כן הורשעה בהעדרה ונידונה לעונשים הבאים:           

2000 ש"ח קנס, 28 חודשי פסילה בפועל, ניכוי חודש פסילה מנהלית ו- 4 חודשי פסילה על תנאי למשך 3 שנים.

6.         המערערת הגישה בקשה לביטול פסק הדין שניתן בהעדר. הבקשה נשמעה ביום 3.1.13 ובימ"ש לתעבורה שמע את המערערת ודחה את הבקשה בין היתר על פי התרשמותו השלילית ממנה.

            מכאן הערעור שבפניי.

הדיון בבימ"ש לתעבורה בבקשה לביטול פסק הדין שניתן בהעדר:

7.         בית משפט לתעבורה ציין בהחלטתו את הדברים הבאים:

                        " באשר להעדר התייצבות, הבקשה נתמכה באישור רפואי שניתן ביום 4/12/12, כאשר אין חולק כי ביום זה, התייצבה הנאשמת לעבודתה. אישור המעסיק אינו תומך בקיומה של מחלה ביום הדיון, ואכן בחקירתה בבית משפט הסתבר, כי הנאשמת ביקשה חופש באותו יום ולא הצהירה על מחלה. לטענתה של הנאשמת הצהירה על יום חופש מטעמי כדאיות כלכלית".

            כאמור, הסבר המערערת על הצהרתה על יום חופשה ולא יום מחלה משיקולים של כדאיות, בית משפט לתעבורה לא קיבל ודחה אותה כבלתי מהימנה.

8.         בית משפט לתעבורה המשיך והסביר מדוע לא נתן אמון בגרסת המערערת, משום:

" ... שהנאשמת מאשרת כי רק לאחר שהייתה בעבודה, ניגשה לרופא המשפחה, וביקשה ממנו להוציא אישור רפואי ביחס למועד בו נשפטה, קרי ה- 3/12/12 . דהיינו, האישור הרפואי ניתן בדיעבד, נקודתית ליום הדיון, מבלי שביום הביקור בו התייצבה בפני הרופא, לטענתה, סבלה הנאשמת מבעיה בריאותית שכן לפי גרסתה שלה, חשה בטוב ביום 4/12/12 ואף התייצבה לעבודה".

            הפועל היוצא מדברי בית משפט לתעבורה, הוא שטענותיה לא נתקבלו והסבריה לאי ההתייצבות לא נמצאו אמינים.

9.         בית משפט לתעבורה התייחס גם כן, לטענות שהמערערת העלתה בנוגע לכשלים הראייתיים ולא מצא בהן כל ממש.

            קיימת ראיה לכאורה וטובה שהמערערת נהגה בשכרות כי הרי בדיקת הנשיפה הראתה כי בגופה נמצא ריכוז אלכוהול של 305 מ"ג אלכוהול בכל ליטר אוויר נשוף , זאת בנוסף לראיות האחרות.